יש עתיד למטאוורס? המומחים שלנו בביקורת על האוקולוס
שלחנו את המומחים שלנו: אסף, איתי, אביגיל ואורפז לסיבוב על האוקולוס קווסט 2 (של אורפז) והם חזרו עם תובנות מעניינות על העתיד של המוצר והמטאוורס.
רקע על המטאוורס של צוקרברג
לאחר שסיקרנו והבנו את החזון של מארק צוקרברג לעתיד של META שבבעלותו - עתיד של מציאות וירטואלית או רבודה, הגיע הזמן לבדוק את המוצר בשטח.
האמצעי: אוקולוס קווסט 2 (Oculus Quest 2) הקונסולה שפותחה על ידי החברה שנרכשה על ידי פייסבוק בסכום צנוע של שני מיליארד דולר ושמהווה את חוד החנית של המטאוורס. המכשיר כולל משקפיים ענקיים להצגת המשחקים ואפליקציות שמייצרים חברות שונות אותן ניתן להוריד בתשלום או בגרסאות מצומצמות וחינמיות.
המקום: הסלון של אורפז, מנהלת הסטודיו שלנו.
הממצאים: בפסקאות שלפניכם.
איתי שרגה: גיימינג
אני, יחד עם כל מי שחובב משחקי וידאו, יודע שהעתיד טמון בטכנולוגיה הזו (לאו דווקא בקונסולה הזו ספציפית). רמת הפרטים שאפשר להגיע אליה, יחד עם התחושה שאתה ממש לוקח חלק מהמשחק עצמו, אלו דברים שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. בינתיים. כששיחקתי ב-Onward, הבנתי באמת על מה כולם מדברים. אומנם השתעשעתי במשחקי אוקלוס בעבר וזה היה ממש נחמד, אבל עוצמת החוויה שקיבלתי ממנו היו אחרות לחלוטין. יכולת התזוזה במרחב, רמות הדיוק של מצבי הלחימה, האופן בו אתה מתפעל את הנשק... אלו דברים שאי אפשר למצוא בשום משחק וידאו בפלטפורמות אחרות.
אביגיל גזית: חינוך ו-Life Style
האם אני חושבת שהאוקולוס יכול לעשות שינוי חיובי בתחומי החינוך והלייפסטייל ? התשובה בקצרה - היא כן! התנסיתי בפעם הראשונה בחווית האוקולוס והתחושה הראשונית היא - וואו! המחשבה שאפשר ממש ליצור חוויה תרבותית משותפת באמצעות המשקפיים האלו מבלי לצאת מהבית - היא מטורפת. ישר דמיינתי קונצרטים, מסיבות, עיצובי בית, לימודי אדריכלות ועוד כל כך הרבה אפשרויות. זה פשוט לצלול לתוך מציאות אחרת.
הפחד שלי הוא, שבסוף זה ייחשב לא כמציאות אלטרנטיבית אלא כמציאות ממשית. בכל מקרה, לא ניתן לפחד למנוע מאיתנו להתקדם אל עבר הדברים הטובים שנוכל לקבל מתוך המציאות המדומה (לבינתיים).
אסף יעיש ביטון: פרסום וניהול
העתיד עוד לא כאן: העולם עדיין לא מוכן לחזון המציאות המדומה של Meta.
ספוילר אלרט: הטכנולוגיה במתכונתה הנוכחית רחוקה מאוד מלהיות נוחה ושמישה אפילו באופן חד-שבועי, ובוודאי שלא באופן יומיומי בענפים שונים. האוקולוס וכלל משקפי המציאות המדומה הם גדולים, מסורבלים, לא נוחים להפעלה, עם המון באגים קטנים וגדולים - ועם תופעות לוואי הכוללים סחרור קל עד קשה וסימנים אדומים על המצח ואזור הלחיים.
על מנת שהטכנולוגיה תשתלב בתעשיות רבות באופן יומיומי, נדרשות אין ספור התאמות טכנולוגיות, חווייתיות ועיצוביות. וזה עוד לפני שדיברתי על המחיר.
האם אנשי קריאייטיב יוכלו לנהל זום שכולל סיעור מוחין ובניית גאנטים בטכנולוגיית VR? התשובה היא Hell No! מכיוון שהפוקוס כרגע הוא על הטכנולוגיה בלבד - ולא על השמישות והיעילות שלה. שום דבר קריאייטבי לא יצא מזה, זה יהיה מסורבל והקשב של המשתמשים ייעלם כלא היה אחרי עשרים דקות. אחרי וויקלי ב-VR, כלל המשתתפים בישיבה, יצטרכו טיפול 10,000במציאות שאיננה מדומה. ואחרי כל ההייט שפיזרתי, אני חושב שלחזון של מטא יש סיכוי גדול יותר להתקיים במציאות רבודה - ולשם כדאי לרכז את כל המאמצים הטכנולוגיים.
אורפז הרוש: עיצוב
משקפת אחת ובה עולם מטורף. עולם מטורף ממכר מסחרר, שמשתלט במהרה על המחשבות, כי יש לו נגיעה כל כך חזקה במוח והוא רק מפתה אותו לחזור ולצרוך עוד ממנו. ברמה החושית, חווייתית, זה מרגיש מאוד אמיתי אבל עדיין, בעיניי יש עוד דרך ארוכה עד שהטכנולוגיה תהיה טובה כדי שיהיה אפשר לעבוד איתה ברמה יומיומית.
נכון להיום - אני מרגישה עייפות כבדה וסחרור אחרי שימוש של עשר דקות. לגבי החומרה - המשקפת עצמה כבדה מדי ולא נוחה לשימוש לאורך זמן. בפעם האחרונה שהשתמשתי באוקולוס הרגשתי כל כך רע לאחר מכן- חוסר חשק על סף הדיכאון. וזה עוד אחרי שעשיתי דברים ממש חיוביים: עפתי קצת בחלל, צללתי במעמקיי האוקיינוס עם דגים ושוניות קסומות, ונכנסתי לסשן מדיטציה שהיה אמור להיות קסום ורגוע. תוך כדי עברה לי מחשבה בראש- תורידי את זה, תשכבי על המזרן עם המוזיקה המרגיעה שלך ואת תרגישי טוב כל כך. זה בדיוק מה שאת צריכה.
אני ממליצה לחוות את המרחב הזה כי הוא באמת משהו מיוחד שאנחנו לא מכירים, אבל כמו כל דבר כדאי שהוא יהיה באיזון עם החיים שלנו, בתשומת לב והקשבה לתחושות בגוף.
העתיד של עולם העיצוב הולך להיות מטורף ברגע שהמציאות המדומה תהיה בכל מקום. תחשבו על זה שכל דבר שעושים היום במחשב יהיה אפשר להמחיש ללקוח ויזואלית ופיזית איך הפרויקט שלו הולך להיראות- בין אם זה מוצרי פרינט כמו ברושורים- שהלקוח יוכל להחזיק ביד ולדפדף, עיצוב ביתן לתערוכה- שהלקוח יוכל להיות בו פיזית ולסייר בו, שלטי חוצות- הלקוח יוכל לנהוג ולצפות בשלט חוצות מנקודת מבט אמיתית, וכמובן בעולמות האדריכלות, תכנון בנייה, עיצוב פנים ועוד ועוד.
היום מציאות המטא לא מספיק נפוצה או מונגשת, יש לה רק 400 מיליון יוזרים בכל העולם ואני מרשה לעצמי להניח שרובם אנשים פרטיים (רק לצורך ההשוואה לפייסבוק יש כמעט 3 מיליארד משתמשים, נכון לשנת 2022). אני לא יודעת כמה עסקים משתמשים במרחב הזה, אבל אני חושבת שמי שייקח את המושכות ויתחיל להציג ללקוחות תוצרים במטאוורס, יהיה פורץ וסולל דרך שאין ממנה חזרה. אני חושבת שבשלב מסוים בעתיד, העבודה במטאוורס תהיה סטנדרט, ומי שלא ידביק את הקצב יישאר מאחור בעולם העיצוב.
