אורפז הרוש

בלאק פריי-דַּי! ואיך אני כבר לא שם

בלאק פריי-די

בתוך מבול המבצעים והפרסומים בכל המדיות, אני רוצה להשמיע קול אחר וחשוב של- דַּייי. דַּי לטירוף הזה. איך הוצאתי את חודש הקניות מחיי ונפטרתי מהחרדה והסטרס שנלווים לחודש הסיילים.
אם אתם מרגישים עקצוצים בבטן נוכח טירוף הבלאק פריידיי (ולא ישנים בלילה מחשש שתפספסו סיילים) וגם אם אתם לא סגורים איך אתם מרגישים לגבי זה, אני מזמינה אתכם לצלול יחד איתי לשינוי שעברתי>>

איך הגעתי למצב שרציתי שחודש הסיילים ייגמר כבר

מלבד הסיפוק בחוויית הקנייה (בייחוד שמדובר בסיילים שווים) יש עוד מתנה שמגיעה עם החוויה, והיא, חרדה.
הסיילים והטרפת סביבם משפיעים המון על אורח החיים שלנו ולפעמים אפילו שולטים בהם. החרדה נובעת מתוך הרצון להספיק לקנות הכל וכמה שיותר ומתוך פחד אמיתי לפספס את הדילים. זה באסה להבין שרגש כזה גורם לנו לקבל החלטות, אבל זה המצב..
אצלי השינוי הגיע משם- הרגשתי שחוויית הקניות מסחררת אותי, מבלבלת אותי, גורמת לי לרצות עוד ועוד דברים שאני לא בטוחה שאני צריכה. הסתובבתי בקניון וראיתי כל כך הרבה אנשים ומבצעים והשפע הזה סנוור אותי- לא עשה לי נעים בגוף, רציתי שזה יפסיק. הרגע הזה של לצאת מהקניון היה קשה, כי הרגשתי בכל גופי שאני מפספסת סיילים ממש שווים.

World Trade Center NY


העניין בקניות שלא תמיד רציתי לקנות.

אלא הרגשתי שאני צריכה לקנות. לפעמים כדי לפצות את עצמי, כי ״מגיע לי״. עבדתי קשה, למדתי קשה, היה לי יום קשה.
הרבה פעמים זה היה מתוך דחף או הרגל לקנות המון, ויותר מהכל- היה קשה לי להגיד ״לא״ למבצעים.
עם ההיכרות של רעיון המינימליזם גיליתי שאני לא היחידה שמרגישה שהעול הזה כבד מדי, המרדף הבלתי פוסק אחרי עוד ועוד קניות באונליין ובאופליין. כל הזמן להיות מוצפים בפיתויים שגורמים לנו להאמין שרק עוד קצת וזה יעשה אותנו מאושרים קצת יותר.
התפיסה היא שככל שנקנה יותר= יהיה לנו יותר = נהיה מסופקים יותר = מאושרים יותר.
אבל המציאות רחוקה מכך. אנחנו אף פעם לא מסופקים (מחפצים). אף פעם לא יהיו לנו מספיק דברים, ותמיד, אבל תמיד יהיה מה לקנות ומה לשדרג.
הצרכנות האינסופית הזו היא לגמרי חלק מהמרדף אחרי החיים המושלמים.
ובנקודה הזו התחברתי לנושא המינימליזם.
הרגשתי שזה הולך להיות מרדף שלא נגמר. ולא בא לי יותר. לא בא לי להרגיש ככה, לא רוצה להיות תלויה בחפצים, לא רגשית ולא חומרית. רציתי להרגיש משוחררת אבל לא ידעתי עדיין איך. היום, יש לי קצת יותר תשובות והרבה יותר מה ללמוד.

riding


קניתי מעט אבל רציתי הרבה

היו ימים רבים שמצאתי את עצמי גוללת שעות ארוכות ומוסיפה כל מה שנִקְרָה בדרכי לעגלה או לוויש-ליסט.
עורמת את הבגדים הכי יפים ובסוף לא קונה. כי מה. הארון כבר מְפוּצָץ בבגדים שעדיין לא הספקתי ללבוש.
הבנתי שאני לא באמת רוצה לקנות. אז מחקתי אפליקציות רכישה כמו אסוס ועלי אקספרס כדי להשאיר את זה קצת יותר רחוק ממני. אבל עדיין נשאר בי יצר חזק לקנות עוד ועוד. אז אולי רכשתי מעט מאוד ביחס למה שהייתי רגילה. אבל במיינדסט רציתי הַרְבֵּה.


איך לעשות את זה תכל׳ס?

השינוי לא קרה ביום אחד. זה התחיל מחשיפה למהות הצרכנות, שיחות על מיינדפולנס, אושר והרגלים בריאים עבורי. תוך קריאה והעמקה, הבנתי שאפשר לחיות גם אחרת. אני רוצה לבחור לחיות אחרת.
נכנסתי לעומק של תודעת צרכנות מינימלית שנעימה לי וזה למעשה הדבר החשוב ביותר.
הפכתי מבחורה עם תזכורות ביומן לבלאק פריידי שמתקרב ועקצוצים בבטן מהפחד לפספס מבצע- לבחורה אדישה וצינית בנוגע לכמות הפרסומות, המבצעים והפיתויים האינסופיים שאופפים את חודש נובמבר, שכולו על טהרת הצרכנות האובססיבית והאימפולסיבית.

עבורי השינוי המשמעותי הוא במיינדסט – צמצום הרגל הקנייה האימפולסיבית. ואת הרעיון יישמתי ואני מיישמת בצעדים קטנים בכל סוגי הקניות, של הדברים הקטנים והגדולים. אז לא התחייבתי לכמות מסוימת של פריטים שיהיו ברשותי או התנזרות מקניות. ממש לא.
אפשר להוציא הרבה כסף על פריטים ועדיין להיות מינימליסטים.

חלק ממִינִימָלִיזְם עבורי הוא:
– לקנות דברים שישמשו אותי לאורך זמן. בפריטים מסוימים אעדיף דווקא פריטים יקרים ועמידים בעוד שבתחומים אחרים אחליף לעיתים תכופות יותר.
– לקנות פריטים שיש להם ערך ונכונים לי ובגדול- להקדיש רגע.ים למחשבה לפני שאני רוכשת.

אפשר לקרוא לזה צריכה מודעת או באנגלית מיינדפול שופינג
שאלות שעוזרות לי-
כמה אני אוהבת את המוצר?
כמה אהיה שמחה שהוא יהיה אצלי?
באיזו תדירות אני מתכוונת להשתמש בו ולאורך איזו תקופה?
מתוך השאלות האלו התשובה מגיעה די מהר- אם מדובר בפריט שאני רוצה להתעכב עליו וחושבת שישמש אותי.


אז מה אני עושה בחודש הזה?

בגדול אין לי אג׳נדה לקנות/לא לקנות בחודש המבצעים. אני בעיקר מקשיבה לעצמי. אם יש דברים שרציתי לקנות כבר הרבה זמן, אז זו הזדמנות לבדוק את המחיר ולרכוש אם יש הנחה שווה. אם אין משהו כזה שאני צריכה, אני פשוט לא קונה + מרגישה טוב עם זה. מזכירה לכם וגם לעצמי שעד לא מזמן הייתי בחרדה ובמרוץ לנצל את כל ההנחות רק כי הן קיימות. אז השחרור מהדבר הזה הוא הישג ענק עבורי.


מקווה שהצלחתי להראות זווית קצת אחרת של החודש הזה ושל צרכנות בכלל. מעכשיו אפשר לקרוא לזה הבלאק פריי-דַּי!

ואם כבר חודש נובמבר, מצרפת פה המלצות חמות של עמית נויפלד, מייסד תנועת ״ההאטה״- הדרכים הטובות ביותר לנצל את חודש הקניות

שתפו את הפוסט

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

יצירת קשר
שלחו לנו הודעה

יצירת קשר
שלחו לנו הודעה

דילוג לתוכן