מניפסט, סדרת המדע הבדיוני והרכש החדש של נטפליקס, עומדת בראש טבלאות הרייטינג ומככבת בטרנדים של וויקיפדיה וגוגל כבר כמה שבועות. עם קאסט יחסית אלמוני, הפקה זולה ותחת אש המבקרים, יוצריה פיצחו את השיטה להצלחה: סיפור טוב.
עבור מי שעוד לא הספיק לצפות בסדרה שהפכה ללהיט, הנה תקציר בכמה מילים ובלי ספויילרים.
הסדרה מניפסט עוקבת אחר עלילותיהם של נוסעי מטוס תיירות שהמריא מג'מייקה לארה"ב בשנת 2013 – ונחת בשנת 2018. המשפחות והקרובים של הנוסעים השלימו עם הגרוע מכל, אך נוסעי המטוס כלל לא חשו שהזמן עבר. יותר מכך: הם גם לא הזדקנו. לאחר נחיתת הנוסעים מתרחשת שורה נוספת של אירועים על-טבעיים המשפיעים על חייהם האישיים ועל החברה האמריקאית כולה.
הסדרה בוטלה לאחר שלוש עונות על ידי החברה שהפיקה אותה (NBC). אוהדיה המסורים של הסדרה הובילו קמפיין ברשתות החברתיות בקריאה להצלתה ועתה מסתבר שממש כמו הנוסעים בטיסה היא תחזור לחיים בנטפליקס – שם תעלה לעונה רביעית, אחרונה. הציפיות: בשמיים.
סיפור טוב: מתכון להצלחה
כאמור, הסדרה שומרת על מקומה בראש טבלת הצפיות בארץ ובעולם כבר על שבוע. ולא רק שם. הנה למשל השוואה בגוגל טרנדס מהתקופה האחרונה. בכחול 'מניפסט' ובאדום 'משחקי הדיונון' – הסדרה הקודמת שכבשה את נטפליקס:
גם בוויקפדיה הסדרה נמצאת כבר קרוב לשבוע בחמישייה הפותחת, כפי שניתן לראות בציוץ הבא:
הערכים המובילים אתמול, 23 בינואר:
1. יגאל שילון - 33.4K
2. דן שילון - 12K
3. מניפסט (סדרת טלוויזיה) - 6K
4. עדי שילון - 4.3K
5. רעידת אדמה - 3.9K— ויקיפדיה העברית (@HebrewWiki) January 24, 2022
טיסה 828: לא כל הנוצץ זהב
אז למה הסדרה מצליחה כל כך למרות יחסי הציבור הגרועים שהיא זוכה להם וביקורות הטלוויזיה הקוטלות? אצלנו בישראל ב'הארץ' וב'וואלה' למשל, כבר ביקרו במילים קשות את תצוגת המשחק של השחקנים, שכאמור, הינם אלמוניים יחסית. לדעתי, אפשר לסכם זאת במילה אחת: עלילה.
התרגלנו כבר לסדרות שנשענות על שחקנים ענקיים, בהן העלילה מתקדמת באיטיות בערך כמו בחיים עצמם, באמצעות פרקים ארוכים שמוקדשים לסיפורי רקע ולפסיכולוגיה של הדמויות. בכך, החיסרון הגדול של מניפסט, היעדר שמות גדולים והפקה מושקעת הופך להיות היתרון שלה.
כמו בסדרות מהניינטיז, בכל פרק יש סיפור קלאסי עם התחלה אמצע וסוף. העלילה הראשית של הסדרה מתפתחת ללא הרף. זה סוד ההצלחה של הסדרה בעיני שבנויה נטו על תסריט: עלילה שמתקדמת ללא הפסקה וגורמת למחויבות של הצופה, בין אם הוא חושב שהסדרה איכותית או לא. העיקר: הרצון לדעת מה יקרה. סיכמה את זה היטב הצייצנית נצנצים:
אלוהים אדירים 3 עונות של מניפסט ב4 ימים זאת הסדרה הכי מחורבנת והכי מדהימה והכי נוראית באמת פח אשפה מרהיב שאי אפשר להפסיק לצפות בו בחיים לא שנאתי סדרה ככה ובחיים לא חיכיתי לראות עוד פרק ככה ומתי כבר תהיה עונה 4 אני מקווה שכל השחקנים ימותו במציאות אמן
— נצנצים (@DanaShp) January 22, 2022
מסר לאנשי השיווק
שני מסרים שאנו בעולם השיווק והפרסום יכולים ללמוד מההצלחה של מניפסט. ראשית, משבר יחסי ציבור לא בהכרח מבטא את התחושות הרווחת בציבור. גם סדרה מאוד מושמצת בתקשורת יכולה להיות אהודה בקרב הצופים (מזכיר קצת את הפוליטיקה, נכון?).
שנית, הקלישאה שאין תחליף לסיפור טוב נכונה מאי פעם, גם בעידן עליית הטיקטוק. בחירה בפרזנטורים יקרים, יצירת RTM מגניב ועדכני והפקות יקרות אולי ימשכו את תשומת הלב של הקהל לכמה רגעים אבל הם לא יצרו אפקט מתמשך.
מה שהיה נכון בתסריטים ובפרסומות של הניינטיז, נכון גם היום. עלילה טובה יכולה לפצות על חסרונות רבים ולהשאיר אימפקט מתמשך.
